אבחון דידקטי הינו סוללה של מבדקים שבמסגרתו מנסה המאבחן לאתר לקויות למידה ולסווגן, כשבמקביל נבחנות יכולותיו הקוגניטיביות של הנבחן כמו חשיבה, קריאה, הבנת הנקרא, כתיבה, עיבוד מידע, הזיכרון לסוגיו ועוד. על פי רוב מסתייעים באבחון דידקטי כאשר ישנם כשלים לימודיים אצל התלמיד, ועולה הצורך לאתר את מקור הכשל על מנת להתאים לו טיפול המתאים לו בדיוק לצרכיו בהתאם לאופי הבעיה, ובכך לצמצם ואם לסגור את הפערים הלימודיים אשר התהוו בעקבות הבעיה, ולהעניק לתלמיד כלים ייחודיים להתמודדות עם הלקות או הגורם האחראי למקור הבעיה.

האבחון הדידקטי מהווה לרוב חלק מסוללה של מבדקים שנועדה אבחון לקויות למידה‏, באמצעות מיפוי קשיים וכישורים בתחומי הלמידה לסוגיהם. האבחון הדידקטי ממפה מיומנויות למידה בסיסיות הכוללות קריאה, כתיבה, מתמטיקה, הבעה בעל פה והבעה בכתב. כמו כן בודק האבחון הדידקטי חשד להפרעות קשב וריכוז, היפר אקטיביות ואימפולסיביות, אסטרטגיות למידה וכדומה. המבחן הדידקטי הוא חלק מסוללת מבחנים אשר מטרתה למפות את כל הקשיים מהם עשוי ללקות המטופל, הרכבת תמונת פרופיל מפורטת של אופי הלקות שאובחנה, ולהתוות בסיס לטיפול  בקשיים אשר אובחנו, והקניית הכלים לעקיפת הקשיים הללו. לרוב המסגרת החינוכית בה לומד התלמיד מפנה את ההורים למבדק הדידקטי, כאשר בהתאם להיכרות עם הילד עולה החשד כי קיימים פערים בלתי מוסברים בין היכולת השכלית המשוערת לבין הכשלים בהיבט הלימודי או ההתנהגותי. כיום התחום כולו עדיין בשלבי מחקר וישנם חילוקי דעות לא מעטים בין החוקרים לגבי הביטים שונים, כשאחת המחלוקות נוגעת למקור הלקויות.

כיום מרבית החוקרים סבורים כי הלקויות נובעות ממקורות נוירו התפתחותיים ולפיכך הלקויות הללו פיזיולוגיות, נמשכות לכל אורך החיים ופוגעות בתפקוד של הלוקים בהן גם בבגרותם. מחלוקת נוספת בנושא היא באופן הכללת הלקויות בהגדרה הכוללנית ויש אנשי מקצוע אשר מחשיבים בקטגוריה זו את הדיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה בלבד, ואילו אנשי מקצוע אחרים כוללים בהגדרה גם את הפרעות הקשב, הריכוז, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות, לקויות למידה שפתיות ובלתי מילוליות בהגדרה הרחבה של המושג.

ההבדלים בין האבחון הדידקטי והפסיכו דידקטי

במידה ועולים חשדות לקיום לקויות למידה קיימת המלצה לפנות אל המבחנים הדידקטיים על מנת לאתרן ולסווגן. האבחון הדידקטי בוחן את החשד לדיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה בלבד, באמצעות התפקוד האקדמי של הנבדק במיומנויות היסוד הכוללות את הקריאה, כתיבה והמתמטיקה ובמידת הצורך גם באנגלית, באמצעות בחינת השליטה בשטף הקריאה, פענוח הקשרי מילים במשפטים, הבנת הנקרא, כתב היד וקצב הכתיבה, כתיב ויכולת הבעה בכתב ובעל פה, הבנה ושליטה בתפקודים מתמטיים בסיסיים, הבנה גיאומטרית וכדומה. בנוסף, נבחנים התפקודים הקוגניטיביים כמו תפיסה שמיעתית מרחבית וויזואלית, תפקודים גרפו מוטוריים וגם ויזו מוטוריים, תפקודי הזיכרון לסוגיו, תפקודי שפה מילוליים וכתובים כמו אוצר מילים, שטף שפתי וניסוח, אסטרטגיות למידה כמו תכנון, קצב וארגון וכדומה.

את האבחון הדידקטי מבצע מאבחן אשר הוסמך לשם כך באמצעות משרד החינוך, והוא עשוי לסייע באיתור בעיות רגשיות המתלוות לא פעם כתחלואה משנית השכיחה מאוד בקרב בעלי לקויות הלמידה הללו. אורכו של המבדק נע בין ארבע לשש שעות, כשלעיתים ישנו הצורך במספר מפגשים, בהתאם לצרכיו של הנבדק. תוקפו של האבחון הדידקטי הוא לחמש שנים בלבד, לצורך ההקלות במשרד החינוך המכונות "התאמות" ברמות 1+2. על פי חוק רק רופא נוירולוג או פסיכיאטר רשאי לאבחן הפרעות קשב וריכוז, ואולם במקרים רבים המאבחן עשוי לזהות חשד לקיום הפרעות קשב וריכוז או גורמים רגשיים המשפיעים על תהליכי הלמידה, ובנסיבות הללו יפנה הנוירולוג או הפסיכיאטר את הנבדק לאבחון פסיכו דידקטי במטרה לזהות את הגורמים הרגשיים אשר משפיעים על ההישגים האקדמיים. האבחון הפסיכו דידקטי מורכב בנוסף לסוללת המבדקים הדידקטיים גם מבדקים פסיכולוגיים להערכת רמת המשכל, וגם את ההיבט הרגשי המושלך גם להיבטים החברתיים ולדימוי העצמי. את המבדקים הפסיכו דידקטיים או את המרכיב הפסיכולוגי של האבחון רשאים לבצע פסיכולוגים חינוכיים בלבד. הטיפולים המוענקים לאחר תהליכי האבחון הינם לרוב רב מערכתיים, בהתאם לאופי הלקות ולצרכיו הייחודיים של התלמיד, החל מהוראה מתקנת, דרך טיפול פסיכולוגי או טיפול משפחתי וכלה בהתאמות של משרד החינוך בעת מבחני הבגרות.  למידע נוסף: פורום הפרעות קשב וריכוז