מדי יום אנו מבצעים אין ספור התנהגויות, אלפי מחשבות עוברות במוחנו ואנו חווים טווח רחב של רגשות ותחושות. התנהגויות, בחירות ופעולות שאנו מבצעים נראות לנו כמובנות מאליו, אך מאחוריהן עומדת מערכת פסיכולוגית מורכבת המשפיעה על תפיסותנו, אמונותינו, הזיכרון שלנו והאופן בו אנו מגיבים להתגרות, בוחרים בני זוג וכן הלאה. בהיבטים אלו ורבים אחרים של ההתנהגות האנושית עוסקת הפסיכולוגיה.
פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה המתמקד בחקר ההתנהגות האנושית. הגדרה מקיפה זו מתייחסת למגוון תחומי מחקר, אבחון וטיפול העוסקים בארבעה היבטים מרכזיים: תיאור ההתנהגות האנושית- איך נראית חברות בין פעוטות? איך מגיבים אנשים בסיטואציות מסוימות?; הסבר ההתנהגות האנושית- מדוע אנשים בוגדים בבני זוגים? איך מתרחש תהליך קבלת החלטות?; חיזוי ההתנהגות- כיצד סביר שאדם יתנהג בסיטואציה מסוימת?; השפעה על ההתנהגות- כיצד ניתן להביא לשינוי רגשי, חברתי או התנהגותי.

תחומים מרכזיים בפסיכולוגיה

א.      פסיכולוגיה חינוכית: תחום העוסק בשילוב אופטימלי של ילדים ובני נוער במערכת החינוכית מבחינה לימודית, רגשית וחברתית. מתוקף תפקידם עוסקים פסיכולוגים חינוכיים באבחון והתאמת מסגרות חינוכיות לצרכי הילד, הדרכת צוותי חינוך והורים בהתמודדותם עם צרכי וקשיי הילד ויעוץ וטיפול המכוונים לשיפור השתלבות הילד במסגרת החינוך.

ב.      פסיכולוגיה קלינית: תחום העוסק בהבנה וטיפול בקשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. פסיכולוגים קליניים עוסקים באבחון קשיים רגשיים ונפשיים וטיפול באנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות, קשיים רגשיים, משברים, קשיי הסתגלות, חוסר סיפוק ועוד. במסגרת עבודתם יכולים פסיכולוגים להציע טיפולים פרטניים, זוגיים, משפחתיים, קבוצתיים ועוד, במגוון טכניקות ושיטות טיפוליות

ג.       פסיכולוגיה ארגונית/תעסוקתיתתחום העוסק בקידום וייעול ארגונים ובשיפור השתלבותו ושביעות רצונו של העובד מהארגון אליו הוא משתייך. פסיכולוגים ארגוניים/תעסוקתיים עוסקים במיון והשמת עובדים, ייעוץ והכוונה תעסוקתית לפרטים ובהתערבויות המכוונות לשיפור רווחת העובדים או קידום הארגון- שיפור תנאים, פתרון סכסוכים במסגרות תעסוקתיות, הדרכת מנהלים וצוותים, הכנה לפרישה ועוד.

א.      פסיכולוגיה רפואית ושיקומיתתחומים אלו עוסקים בהבנת קשייהם וצרכיהם של אנשים המתמודדים עם נכויות, פגיעות/פציעות פתאומיות, פרוצדורות רפואיות, מחלות כרוניות או אקוטיות, ובליווים וייעוץ להם ולבני משפחותיהם.

ב.      פסיכולוגיה התפתחותית: תחום זה עוסק בהתפתחות התקינה והפתולוגית ובטיפול בילדים המתמודדים עם ליקויים ובעיות התפתחותיות. פסיכולוגים התפחותיים עוסקים בחקר תהליך ההתפתחות, אבחון וזיהוי הפרעות התפתחותיות ומתן טיפול לילד ויעוץ להוריו בהתאם לקשיים ההתפתחותיים והשפעותיהם.

ג.       פסיכולוגיה חברתית: תחום זה מתמקד במחקר המסייע להבנת תהליכים אישיים וקבוצתיים המתרחשים בהקשרים חברתיים (למשל- גורמים לטרור, כיצד משפיעה נוכחות קהל על הביצוע ועוד).

ד.      פסיכולוגיה קוגניטיבית: תחום המתמקד בחקר תהליכים קוגניטיביים, ביניהם זיכרון, תהליכי למידה, קשב ותהליכי תפיסה.

גישות מרכזיות בפסיכולוגיה

השאלה "מתי התחיל תחום הפסיכולוגיה להתקיים" תלויה בנקודת מבטו של השואל: הניסיון להבין את פעולת הנפש האנושית התקיים כבר בהגותם של פילוסופים אשר חיו מאות שנים לפני הספירה. החל מהמאה ה-19 נעשו ניסיונות שיטתיים ומובנים יותר להבנת הנפש וההתנהגות האנושית ולאופן פעולתן בסביבה היומיומית, אך עבודתו של זיגמונד פרויד היא שהעלתה את הפסיכולוגיה לאור הזרקורים והפכה אותו לתחום מחקר ופיתוח מרכזי הזוכה להכרה ועניין.
לאורך השנים קמו זרמים וגישות פסיכולוגיות שונות, אך ישנם מספר זרמים בולטים העומדים כיום במרכז הפסיכולוגיה המודרנית

פסיכולוגיה פסיכו-דינאמית: גישה זו מבוססת על רעיונותיהם של פרויד וממשיכיו ומדגישה את תפקידו של הלא מודע בחיינו, את האופן בו משפיע עלינו העבר ואת השפעתם הרבה של יחסים בין אישיים על התפתחותנו ועולמנו. טיפולים המתבססים על גישה זו מכוונים ליצירת מרחב בו יכול המטופל לחקור את הגורמים לקשייו ולנוע לעבר אורח חיים אותנטי ומספק. זאת, באמצעות שימוש בקשר הנוצר בין המטפל למטופל והפירושים בהם משתמש המטפל.

2. פסיכולוגיה התנהגותית: גישה המדגישה את השפעתם המשמעותית של תהליכי למידה והתניות על ההתנהגות האנושית. על פי גישה זו נובעים קשיים נפשיים ורגשיים מלמידת דפוסים בלתי יעילים (למידה לקויה של מיומנויות חברתיות, למידת פחד המביאה לפוביה). בהתאם, מכוונים טיפולים בגישה זו להמרת דפוסי התנהגות מגבילים בדפוסים אדפטיביים יותר.

3. פסיכולוגיה קוגניטיבית: פסיכולוגיה קוגניטיבית מבוססת על תפיסה לפיה התנהגותינו ורגשותינו מושפעים מהאופן בו אנו תופסים, מפרשים ומעריכים סיטואציות. קשיים נפשיים והתנהגותיים, על פי גישה זו, נובעים מתפיסות, הנחות וסכמות בלתי יעילות ("אם אני נכשל אני אפס", "אין חיים אחרי הגירושין"). טיפולים בגישה הקוגניטיבית מבוססים על זיהוי ונטרול הנחות בלתי יעילות אלו. בעוד שבעבר היוו הגישה הקוגניטיבית וההתנהגותית זרמים נפרדים לגמרי, כמעט ואין היום מטפלים העובדים רק על פי אחת הגישות. שיטת הטיפול המקובלת היא הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי המשלב הנחות וטכניקות משתי הגישות.

4. פסיכולוגיה הומניסטית: פסיכולוגיה הומניסטית מניחה כי האדם שואף למימוש והגשמה עצמיים וכי חסימה של נטייה טבעית זו מביאה לקשיים ופתולוגיה. על כן, תפקיד הפסיכולוג הוא לסייע למטופל לבסס אורח חיים אותנטי בו הוא מממש את הפוטנציאל האישי שלו. מטפלים בגישה זו נוןקטים עמדה אמפטית, כנה ובלתי שיפוטית המכוונת למתן מרחב מלא לחקירה העצמית של המטופל.

5. פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית: גישה זו מדגישה את חרדת המוות ואת חשיבות האותנטיות בחיי האדם. הכחשת היותנו בני תמותה וויתור על חיים אותנטיים הנובע מכניעה לתכתיבי החברה מביאים לאשמה, חרדה, התמכרויות וכן הלאה. תפקיד המטפל על פי הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית הוא לסייע למטופל בחתירתו לערב אורח חיים אותנטי ומשמעותי