עד לפני כמה עשרות שנים נידונו מרבית הסובלים מהפרעות נפשיות לחיים של סבל ממושך הכוללים כליאה ממושכת, חוסר עצמאות ונידוי חברתי. על אף שנסיונות לרפא כאב או מחלה נפשית באמצעים תרופתיים מוכרים מזה אלפי שנים, רק במאה ה-18 זכתה הפסיכיאטריה להכרה מלאה. עם זאת, כיום מדובר בענף מרכזי המציע טיפולים תרופתיים להפרעות נפשיות וקשיים רגשיים מגוונים.

מהי פסיכיאטריה?

אגודת הפסיכיאטרים העולמית הגדירה את תחום הפסיכיאטריה כ"דיסיפלינה רפואית שעניינה במתן טיפול רפואי טוב ביותר בהפרעות נפשיות, בשיקום בני אדם הסובלים ממחלת נפש ובקידום בריאות הנפש. פסיכיאטרים משרתים חולים על ידי מתן הריפוי טוב ביותר האפשרי התואם לידיעה המדעית המקובלת ועקרונות אתיים. על הפסיכיאטריים לנקוט פעולות ריפוי שהן ככל הפחות מגבילות את חירותו של החולה".

תחום הפסיכיאטריה מבוסס על ההנחה כי קשיים נפשיים ורגשיים קשורים או נובעים מחוסר ויסות במערכות נוירולוגיות וביו-כימיות, וכי איזון מחודש של אלמנטים אלו יביא לשיפור בתסמינים קליניים של הפרעות שונות. על אף שבעבר יועדו מרבית הטיפולים הפסיכיאטריים לאנשים הסובלים מהפרעות פסיכוטיות כסכיזופרניה, הרי שכיום קיימים טיפולים תרופתיים למגוון קשיים כחרדות, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון ועוד. בהתאם, השימוש בתרופות פסיכיאטריות נפוץ בימינו יותר משהיה בעבר וניתן הן לטיפול במצבים כרוניים והן כאמצעי עזר לתקופות משבר קצרות יחסית. כמו כן, ההתפתחות הטכנולוגית וההבנה ההולכת ומתרחבת של פעולת המוח האנושי אפשרה את פיתוחן של תרופות "ידידותיות" יותר אשר אינן מלוות בתופעות לוואי משמעותיות.

טיפול פסיכיאטרי

טיפול פסיכיאטרי הוא תהליך בו מאובחנים קשיי המטופל ומותאמת התערבות תרופתית העונה על צרכיו. בחירת הטיפול התרופתי נעשית בהתאם לטיב הסימפטומים (דכאוניים, חרדתיים, פסיכוטיים וכד'), ההיסטוריה הטיפולית האישית (האם דיכאון כרוני או ראשון? האם סוג תרופות מסוים כבר נוסה?) והעדפות המטופל (למשל, אדם מדוכא הסובל מנדודי שינה עשוי להיעזר בכדורי שינה בנוסף לטיפול האנטי דכאוני, או להעדיף להמנע מתרופה נוספת). הטיפול התרופתי מלווה במעקב אצל הפסיכיאטר המטפל האחראי לבחון את ההשפעה הנפשית והגופנית של התרופות. הטיפול התרופתי הוא האמצעי ה"קלאסי" בו משתמשים פסיכיאטרים, אך בחלק מן המקרים נעשה שימוש באמצעים טיפוליים אחרים כזריקות, טיפול בנזעי חשמל (ECT) ועוד. בנוסף לטיפול התרופתי ממליצים פסיכיאטרים רבים על פנייה לטיפול פסיכולוגי. פסיכותרפיה מאפשרת עיבוד של הקשיים הרגשיים ורכישת מיומנויות התמודדות אפקטיביות אשר מהוות טיפול משלים לטיפול התרופתי. כך, לדוגמא, אדם השוקע בדיכאון עקב בדידותו עשוי להיתרם משילוב בין טיפול תרופתי המטפל בסימפטומים הדיכאוניים לבין טיפול נפשי המקנה מיומנויות חברתיות וממוקד בשיפור מערכות יחסים וזיהוי גורמי הקושי. מחקרים רבים תומכים ביעילות השילוב בין טיפולים תרופתיים לנפשיים.

חשוב להדגיש כי פסיכיאטרים בלבד רשאים לרשום טיפול תרופתי: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי מקצוע נוספים עשויים להמליץ על פנייה ליעוץ פסיכיאטרי אך אינם רשאים לרשום תרופות בעצמם, עקב היעדר ידע מתאים בתחום הרפואה.

למרות העלייה המשמעותית במספר האנשים הנעזרים בטיפול תרופתי, רבים חוששים עדיין מפנייה לפסיכיאטר עקב חששות מסטיגמה, התמכרות לתרופות, "שינוי אישיות" או תופעות לוואי. חששות אלו נובעים פעמים רבות מהיעדר ידע מבוסס על טיב הטיפול: בפועל, המעקב הפסיכיאטרי הצמוד המלווה את הטיפול מאפשר התאמה מדויקת של המינונים והקפדה על שימוש נכון אשר ממקד את הטיפול בסימפטומים הפסיכיאטריים בלבד. כמו כן, קיים כיום מגוון גדול של תרופות אשר מגדיל את טווח הבחירה באופן שמאפשר, במקרים רבים, להמנע מתופעות לוואי.